זוגיות "רגילה" מנוהלת על ידי קונפליקטים פנימיים, חינוך, אמונות, מודלים משפחתיים, בין דוריים, עדתיים, חברתיים, זיכרונות מן העבר המושלכים על ההווה, דפוסי חשיבה, רגש והתנהגות שנוצרו בעבר הרחוק והקרוב, וכד'. לעומת זוגיות המנוהלת על ידי הבנה וידע של חוקי הרוח.
במילים אחרות, זוגיות לא מודעת, בה השני הוא הסיבה או הגורם לקשיים, לעומת זוגיות מודעת בה אני הוא המקור ממנו הדברים יכולים להשתנות.
הגישה הרוחנית ממקמת את האדם במקום ראשון, כאחראי הבלעדי למה שהוא מרגיש. למעשה, על כל אחד מאיתנו לבחון את עמדותיו הפנימיות, והדרך בה הוא מתייחס אל מה שקורה לו.
ברור שדבר זה מחייב את הצד השני באותה מידה.
אם אני רוצה שהזוגיות תשתנה, קודם כל עלי לשנות את עצמי, במקום לרצות שהשני ישתנה. על מנת ששינוי יתרחש, חייבת להיות כוונה לבירור כן, נוקב, אמיתי ומעמיק של צרכי, ציפיותי, רצונותי, פחדי, הכחשותי והדחקותי, ושל הסיפורים שאני מספר לעצמי על עצמי ועל השני, ועוד כהנה וכהנה דברים.
מדובר בחוזה אמיץ, בו שני בני הזוג מתחייבים לדיאלוג שקוף, פתוח בו יש כבוד עצמי וכבוד הדדי. מתחייבים גם לעשות כל מה שביכולתם כדי ללמוד האחד על השני, ולפתח יכולת לראות את בן הזוג כפי שהוא באמת, ולא כפי שהייתי רוצה לראות אותו.
כל זה דורש אומץ רב, ובעיקר הבנה ואמונה שזו הדרך היחידה שעשוייה להביא לשינוי אמיתי.
מתוך ניסיוני האישי, אני יכולה להעיד על דרך זו כמפתח לשינוי ולצמיחה אמיתיים, למרות או יותר נכון בזכות קשיים "גדולים מהחיים" שבן זוגי ואני עברנו. לעניות דעתנו, לא יכולנו בשום אופן להגיע למה שנהיינו כיום כבני אדם, כבני זוג, כהורים לילדינו "הלא משותפים", וכמשפחה, ללא עזרתה של הגישה הפסיכו-רוחנית.
הגישה הפסיכו-רוחנית לוקחת בכוכד ראש את הפסיכולוגיה של האדם, ומטרתה היא להתעלות מעל.
היא פונה לחלק הגבוה והנעלה ביותר שלנו,נקרא לו האני העליון higher self. במקום הזה הראיה היא חכמה, רחבה ועמוקה, והיא אוניברסלית, אוהבת, חומלת. חיבור לחלק זה של הוויתנו יכול להציל אותנו מראיה אנוכית, מצומצמת ומוגבלת, ונותן לנו את הכוח להתמודד עם המורכבות הפסיכולוגית שלנו.
הגישה הפסיכו-רוחנית מחייבת את האדם להיות מודע לנוכחות שלו בהווה, וכך הוא לומד בהדרגה להפריד בין מה שהיה לבין מה שיש כאן ועכשיו.
עקרון חשוב זה יכול לסייע רבות לבני הזוג להבחין בין עיקר לתפל, ולצמצם את ההרגל הקיים אצל כולנו בהשוואות ובחשדות לכוונות שליליות בזדון מצד בן הזוג.
על מנת שכל זה יתקיים, התנאי הבסיסי והמהותי לכך הינו כוונה אמיתית וכנה, וקיום רצון לעבוד על הזוגיות.
ארלט גדי-אטלס, פסיכותרפיסטית מוסמכת, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, בעלת ניסיון של למעלה מ30 שנים בהדרכת אנשי טיפול מקצועיים, ובטיפול במגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים, אישיים ובינאישיים, כגון: זהות אישית, טיפול בחרדות, טיפול בטראומה, טיפול בזהות מינית, קשיי תפקוד הקשורים לזוגיות, הורות, קריירה, התמודדות עם הורים מבוגרים, הדרכת הורים לילדים, התמודדות עם אבל ואובדן, חרדת נטישה, וקשיים הנובעים מבעיות וקונפליקטים פנימיים, העצמה נשית, מודעות נשית וגברית, צמיחה רוחנית בגיל השלישי.כמו כן מטפלת בזוגות.
ארלט מתמחה בטיפול בקורבנות אלימות וניצול נפשיים, במשפחה ובמקומות עבודה.ועוסקת בטיפול בקורבנות גילוי עריות וניצול מיני בילדות.ארלט גדי-אטלס הינה תלמידתו של המורה הרוחני (מנטור) ארנו דז'ארדן מצרפת. ארנו הינו מורה מוכר ומוערך מאד בארצות דוברות צרפתית, כמו כן בקנדה, מקסיקו וארה"ב
ארלט משלבת בעבודתה גישות פסיכולוגיות שונות קונבנציונליות וגם הוליסטיות כמו פסיכולוגיה טרנספרסונלית ורפואת גוף-נפש,ופילוסופיות הקשורות לתורות המזרח בכלל, ותורתו של המורה שלה בפרט.
טיפולה מתבסס על תרגול רוחני מעשי ומוכח, שגישתו המשולבת עם עבודתה הפסיכולוגית, מאפשרים לאדם שינוי גישה פנימית עמוק, דרך הבנה ישירה ובהירה של מצבו האמיתי והמנגנונים המפעילים אותו מתוכו.בנוסף לעבודה הפסיכו רוחנית, ארלט מעבירה ומלמדת ידע רב הקשור למודעות, לצמיחה והתפתחות רוחנית באמצעות סדנאות, ליווי תהליכי מודעות והתפתחות קבוצתיים, הרצאות.
http://www.passages.co.il
